מדרסים אורתופדיים לפי מידת גבס טיפול בכאבי כף רגל כירופרקט

מדרסים אורתופדיים לפי מידת גבס טיפול בכאבי כף רגל כירופרקט 2016-01-21T16:49:00+00:00

מדרסים – כל מה שצריך לדעת

השימוש במדרסים בקרב האוכלוסייה הינו נפוץ ביותר ובפרט בקרב אוכלוסיית הספורטאים. שוק המדרסים מוצף ביצרני מדרסים וכל יצרן פועל על פי תפיסתו ושיטתו. ישנם מספר גישות הן מבחינת תהליך דגימת הרגל, הן מבחינת תהליך ייצור המדרסים והן מבחינת החומרים המשמשים לבניית המדרסים.

 

לכן, ידע מקדים בגישות השונות יכול לחסוך לך סבל וכסף. מדרס הינו "מתאם" בין הנעל לבין המבנה הייחודי של כף הרגל ומטרתו לייצב את הרגל במנח הביומכאני הנכון. אנו לרוב פונים להתאמת מדרס כתוצאה מפציעה ואכן מדרסים מהווים כלי טיפולי בהרבה מפציעות הספורט. אך לא פחות חשוב, מדרסים נכונים יכולים לשפר ביצועים ותוצאות.

 

האנטומיה והביומכאניקה של כף הרגל בכדי שנוכל להבין מי צריך מדרסים? ולמה? יש צורך בהבנה מקדימה של מבנה (אנטומיה) ותפקוד (ביומכניקה) כף הרגל. כף הרגל בנויה מ- 28 עצמות המחוברות דרך 35 מפרקים. המבנה הארכיטקטוני של עצמות כף הרגל יוצר שלוש קשתות פונקציונאליות: קשת אורכית מדיאלית (פנימית), קשת אורכית לטרלית (חיצונית) וקשת רוחבית.טיפול כירופרקט מדרסים

 

ניתן לחלק את תנועת כף הרגל בהליכה או ריצה לשני שלבים: שלב הפרונציה ושלב הסופינציה. שלב הפרונציה מתחיל מיידית בזמן 48bbbf374ebe021a2346540eb29e6e6eנחיתת העקב על הקרקע, למעשה 80% מתנועת הפרונציה מתרחש בשלב הנחיתה, עובדה זו היא חשובה ביותר בבניית המדרס! פרונציה הינה גלגול כף הרגל פנימה ומהווה תהליך נורמאלי ותקין בתפקוד כף הרגל.
בשלב הפרונציה קשתות כף הרגל קורסות, הרגל מתגמשת ובכך מתאפשרת יכולת כף הרגל לבלום זעזועים ולהתאים לשינויים במבנה הקרקע (לימים בהם הלכנו יחפים). שלב הסופינציה, שלב הדחיפה והעברת הגוף קדימה, מתחיל מהרגע בו מרכז הכובד של הגוף עובר מעל כף הרגל. בשלב הסופינציה כף הרגל משנה את המבנה ובכך את התפקוד, הרגל מתגלגלת החוצה, הקשתות מתרוממות וכף הרגל מתקשחת. התקשחות כף הרגל הינה קריטית לפעילות נכונה של כף הרגל במיוחד בפעילות ספורט כמו ריצה ואופניים.

 

מדרסים לאופניים,

התקשחות הרגל נחוצה להעברת כוחות הדחיפה של השרירים כנגד הקרקע או כנגד הפדל. במידה וכף הרגל נמצאת עדיין בפרונציה, בגמישות, כי אז לא רק שתתקשה לתרגם את פעילות השרירים אלה שזה הגורם למרבית פציעות הספורט על רקע שחיקה ומאמץ יתר. מדרס תקין אמור להביא את הרגל לסופינציה על מנת לאפשר העברת כוחות יעילה.טיפול כירופרקט מדרסים

 

63d000ea2002e45586cb5d5c740fee2d

תפקיד המדרס המדרס הינו מתאם בין הנעל למבנה הייחודי של כפות הרגליים, גם של כף רגל ימין וגם של כף רגל שמאל. לרוב יש חוסר סימטריה במבנה ותפקוד של כפות הרגליים. מטרת המדרסים, על פי מה שכבר הוסבר לעיל היא, לאפשר פעילות ביומכנית נכונה של כף הרגל ובעיקר: למנוע יתר פרונציה ולייצב את הרגל בסופינציה לדחיפה יעילה.

 

המדרס אינו בולם זעזועים, זה הרגל שלך שבולמת זעזועים. המדרס אינו תומך בקשת, הקשת חייבת לקרוס במידה מסוימת על מנת לאפשר פעילות תקינה ושנית הקשת לא בנויה לשאת את משקל הגוף. מדרסים המתקנים על ידי תמיכת הקשת עלולות לגרום לפציעות.

מי צריך מדרסים? ליקויים במבנה ותפקוד הרגל קיימים בקרב מרבית  האוכלוסייה ולא תמיד ליקויים אלו באים לידי ביטוי באופן סימפטומאטי, פציעה או כאב.

בקרב ספורטאים, מלבד פציעות, ליקויים בכף הרגל עלולים לפגוע בביצועים. יתר פרונציה הינו הליקוי הנפוץ ביותר הגורם לליקויים תפקודיים לא רק בכף הרגל אלה לאורך כל השרשרת הקינימטית : ברך, ירך, אגן ועמוד שדרה. כף הרגל זו הקומה הראשונה ואם הקומה הראשונה לא עומדת טוב כל הבניין יקרוס.

אם חוויתם פציעה כל שהיא באחד מהאזורים שצוינו, סביר להניח שיש צורך בבדיקה להתאמת מדרסים. אם יש לך נטייה לשחיקה לא סימטרית של נעלי הריצה או שחיקת יתר רצוי לבדוק התאמת מדרסים.

התאמת מדרסים תהליך התאמת המדרסים דורש מספר שלבים כאשר כל שלב מהווה חלק חשוב בקבלת התוצאה הסופית והרצויה. שלבי התאמת המדרסים: 1-בדיקת כף הרגל. 2- דגימת הרגל. 3- קביעת סוג המדרס והחומרים. 4-בניית המדרס. 5- התאמה.

טיפול כירופרקט מדרסים

בדיקת כף הרגל הבדיקה חייבת לכלול בדיקה סטטית ובדיקה תפקודית דינאמית של כף הרגל. בבדיקה הסטטית נבדקים מבנה וגמישות מפרקי כף הרגל. בדיקה של אורכי הגפיים (ב-98% משינויים באורך הגפיים קיימת סטייה תפקודית של האגן ושיש צורך בתיקון הסטייה ולא בהגבה!!). בדיקה זו חשובה כדי לגלות סטיות ביחס בין קדמת הרגל (כריות כף הרגל), לעקב ולקו השוק (forefoot varus/valgus rearfoot varus/valgus). הבדיקה הדינאמית מתבצעת בניתוח תנועת הליכה ו\או ריצה.

כמובן בדיקה זו יכולה להתבצע בעזרת ניתוח וידאו. הבדיקה הדימאנית חשובה מפני שהיא חושפת ליקויים סמויים שהבדיקה הסטטית לא הצליחה לאתר. ניתן גם לבצע ניתוח זה בריצה על מסילה אך יש לשם לב לשינויים העלולים להתרחש בין ריצה על קרקע לריצה על מסילה. שילוב הנתונים בין הבדיקה הסטטית ולבין הבדיקה התפקודית יגדיר יקבע האם יש צורך במדרסים.

בשוק קיימים משטחי דריכה המודדים התפלגות לחצים על כף הרגל. בדיקה זו אין בה כדי לדעת את מבנה כף הרגל ויותר מכך את דרגת הסטייה (פרונציה) ולכן אינה יעילה לצורך התאמת מדרסים.

 

דגימה

  כיום ישנם אמצעים מתקדמים לדגימת כף הרגל בערת לייזר או צילום דיגיטאלי. האמצעי הנפוץ לדגימת כף הרגל הוא על ידי תחבושות גבס. בין אם זה באמצעי זה או אחר, המרכיב החשוב בדגימת הרגל זה להביא את הרגל למצב הביומכאני הנכון,  כדי שמדת הגבס תשקף את המנח הנכון של כף הרגל .

הדגימה נלקחת ללא משקל, דהיינו המטופל בישיבה או שכיבה, בזמן שכף הרגל מוחזקת במנח הניטראלי, SUBTALAR NEUTRAL. דגימת כף הרגל בעזרת לחיצת הרגל אל תוך ספוג זוכר אינה השיטה המומלצת לדיגום הרגל כשמדובר במדרס ביומכאני מתקן. למעשה דגימה זו משקפת את העיוות של הרגל ובכך לא ניתן לדעת מהו המנח הנכון. שיטה זו רצויה לבעיות כמו סכרת או למצבים בהם  קיים עיוות במבנה כף הרגל.

 

קביעת סוג המדרס והחומרים סוג המדרס והחומרים נקבעים על פי מספר גורמים: גמישות|קשיחות כף הרגל, משקל, גיל, סוג הספורט והנעל. מדרס לנעלי ריצה צריך להיות מחומרים המוגדרים חצי- קשיחים, בעלי גמישות מסוימת אך עם קושי מספיק כדי למנוע פרונציה. המדרסים הבנויים מחומרים ספוגיים אין ביכולתם כלל למנוע את הכוחות העצומים המופעלים על כף הרגל ( 200-300 ק"ג לרץ השוקל 70 ק"ג).

 

המדרס חייב!! לכלול מייצב עקב. כפי שהוסבר קודם, מרבית הפרונציה, עד  כ- 80%, מתרחשת בזמן נחיתת העקב וכשאין מייצב עקב אין באפשרות המדרס לתקן זאת בהמשך. החלק הקשיח של המדרס חייב להסתיים בקדמת כריות כף הרגל על מנת לאפשר ייצוב הרגל לשלב הדחיפה. לעומת מדרס לריצה,  מדרס לרכיבה צריך להיות מחומרים קשיחים יותר וזאת כדי לאפשר העברת כוחות יעילה.

 

המדרס אינו צריך לכלול מייצב עקב, אך עם זאת החלק הקשיח של המדרס רצוי שיגיע אל מעבר כריות כף הרגל, זאת מכיוון שהדחיפה מתבצעת כנגד כריות כף הרגל. מדרס לרכיבה רצוי שיהיה צמוד יותר על מנת לאפשר מגע ותחושה טובה יותר של הרגל. היום משתמשים בחומרים מתקדמים כמו גרפיט, קרבון. חומרים אלו הינם קלים אך עם זאת מאוד עמידים לעומסים ובעלי אורח חיים גדול יותר מחומרים הסטנדרטיים. בניית המדרס

 

דגימת הרגל לפי מדת גבס יוצרת תרשים הפוך, נגטיב, של הרגל. לתוך תבנית זו יוצקים גבס נוסף ומזה  מפיקים את מבנה הרגל שהוא למעשה הפוזיטיב. על תבנית הפוזיטיב יוצרים את התיקונים הרצויים,איזונים, מה שיגדיר את המבנה הסופי של המדרס. על תבנית הגבס מניחים את החומר שממנו יבנה המדרס ואת שניהם מכניסים למכשיר כבישה בוואקום. המוצר שמתקבל הינו למעשה המדרס שאותו יש עוד צורך לעבד, להוסיף רפידה וגימור.

 

התאמה את המדרס יש להתאים לנעל. יש לוודה שאכן המדרס מבצע את תפקודו וזה נעשה על ידי בדיקה בהליכה או ריצה כשהמדרסים בתוך הנעל, כמובן. השימוש במדרסים צריך להיעשות בהדרגה. בשלב הראשוני יש רק ללכת איתם, בהתחלה 30-40 דק, ובכל יום יש להגביר את זמן השימוש.

 

התחל להתאמן עם המדרסים רק לאחר כשבוע של הסתגלות הדרגתית. בהתחלה יתכנו מחושים, וזאת משום תהליכי ההסתגלות, אך אם כאבים אלו ממשיכים יש לחזור ליצרן. מדרסים הם אכן כלי טיפולי ומניעתי לבעיות כף רגל ואף מיעלות את פעילות כף הרגל ומאפשרות שיפור בביצועים. עם זאת יש לוודא שהבדיקה, דגימת הרגל, בניית המדרס וסוג החומרים שממנו מיוצרים המדרסים תקניים ועל פי העקרונות שהועלו בסקירה זו.

 

כמו שלנעל יש אורח חיים מוגדר כך גם מדרסים ואחת ל- 1-2 שנים יש לבדוק את תקינות המדרסים . במקרים רבים מדרס נכון יכול להיות הפתרון לפציעות כרוניות ולפרישה מהספורט, ובמקרים אחרים מדרסים גם יכולים להוות את היתרון לשבירת שיאים אישיים.  

 

מדרסים – לרצים טיפול פציעות ספורט רגל כירופרקט

מדרסים לריצה הליכה בטיפול בפציעות כף רגל כירופרקט

מדרסים לרוכבי אופניים טיפול כאבי פציעות כף רגל כירופרקט

מדרסים לרכיבת אופניים ומניעת פציעות כף הרגל כירופרקט

מדרסים לרוכבי אופניים – טיפול פציעות ספורט כירופרקט

 

רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאים

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם ובקרב ספורטאים בכלל. מלך הטור בעשור האחרון לאנס אמסטרונג אף העיד על כך בספרו "כול שנייה קובעת: ""…הקבוצה לא כללה רק את הרוכבים, היו גם המכונאים, המעסים, הטבחים, המנהלים והרופאים. מעל כולם , האדם החשוב ביותר בקבוצה שלנו היה ככל הנראה הכירופרקט…". "..האדם שחיבר אותנו מחדש את גופינו המרוסקים היה הכירופרקט שלנו, ג'ף ספנסר…" לאנס אמסטרונג – מתוך ספרו – "כל שנייה קובעת" (עמוד 173).

 

הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ושיקום פציעות ספורט בלבד, אלא, בנוסף וחשוב יותר, הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance.

טיפול מהפכני בכירופרקטיקה שפותח לאחרונה מאפשר את שחרור המתח ממערכת העצבית

טיפול בשיטת NETWORK SPINAL ANALYSIS NSA –  מפסיק את ההתנהלות המגננתית ומאפשר למוח דפוסים תפקודיים יעילים ורגועים יותר. הטיפול מתבצע באמצעות מגע עדין ומדויק בנקודות אסטרטגיות בחוט השדרה.

 

שיפור בכאבים ובתפקוד

המתח הכרוני בשרירי הגב יורד, תפקוד החוליות משתפר והלחץ מהדיסק (פריצה) משתחרר. היציבה משתפרת, עמוד השדרה מתגמש ועומד בצורה יעילה בעומסי האימונים. המתח הגופני הפנימי נרגע ותפקוד המערכות הפנימיות משתפר: כך גם הנשימה, הלב ולחץ הדם, מערכת העיכול ועוד. מערכת החיסון מתחזקת והגוף מרגיש בריא יותר.

בכך גופנו מתאושש מהר יותר מה שמבטיח את השיפור בכושר הגופני.

 

זכרו! המתח אינו בשריר, אלא במערכת העצבית! כשהגוף לא רץ נכון ,זה מכיוון שמערכת העצבית סיגלה דפוס זה.

 

הכותב : ד"ר שמי שגיב כירופרקט מומחה לרפואת ספורט

B.Sc תואר ראשון פיזיולוגיה של המאמץ

M.Sc  תואר שני ביומכניקה של הספורט

נציג ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון אלוף ישראל במרתון ואלוף ישראל בטריאתלון ( ק. גיל)